איך לפתור קוביה הונגרית בעיניים עצומות?

שיטת CFOP לא מתאימה לפתרון בעיניים עצומות — החלקים זזים כל הזמן וקשה לעקוב אחריהם. בשיטה הזאת פותרים כל חלק בנפרד.

מחזיקים את הקוביה עם הירוק מלפנים והלבן למעלה ולא משנים את הכיוון. קודם פותרים את כל האדג׳ים, אחר כך את כל הפינות. את האמצעים אין צורך לפתור — הם לא זזים.

משתמשים בחלק הלבן-אדום בתור הבאפר — המקום שדרכו מתבצעים חילופי החלקים. בכל פעם מסתכלים על המדבקה העליונה שבבאפר, בודקים לאן היא צריכה להגיע ומביאים את החלק המתאים מול הבאפר. מבצעים את אלגוריתם החילוף ומחזירים בדיוק את מהלכי ההכנה — בסדר הפוך.

להבאת חלקים מול הבאפר משתמשים רק במהלכים שלא פוגעים בחלקים הקבועים, וממשיכים לעקוב אחרי החלק החדש שנכנס לבאפר עד שכל האדג׳ים נפתרים.

הבאפר חזר למקום לפני שהכול נפתר? מכניסים אותו למקום אחר שעדיין מבולגן ופותחים סיבוב חדש. אדג׳ במקום אבל הפוך? מעלים אותו לבאפר ומכניסים אותו נכון.

הבאפר של הפינות הוא הפינה כתום-לבן-כחול, ומקום החילוף — הפינה צהוב-אדום-ירוק. בכל פעם מסתכלים על המדבקה המתחלפת בבאפר, מוצאים איזו מדבקה נמצאת במקומה ומביאים אותה למקום החילוף. מבצעים את אלגוריתם החילוף ומחזירים את מהלכי ההכנה.

בפינות משתמשים רק במהלכים שלא מזיזים את פינת החילוף, וממשיכים עד שכל הפינות נפתרות. פינת הבאפר מסובבת במקומה ויש עוד פינה מסובבת? מכניסים את הבאפר לפינה השנייה ואז מכניסים את שני החלקים נכון.

מחלקים אות לכל מדבקה באדג׳ים ולכל מדבקה בפינות. יש 24 מדבקות בכל קבוצה, ולכן אחרי אותיות האלף-בית מוסיפים גם ג׳ וצ׳ — הטבלאות המלאות בהמשך הדף.

במקום לחשוב על צבעים וחלקים, עוקבים אחרי האותיות: מסתכלים על האות שבבאפר, בודקים איזו אות נכנסת אחריה וממשיכים לפי שרשרת האותיות. הבאפר נסגר ונשארו חלקים? בוחרים חלק נוסף ופותחים סיבוב חדש. בודקים גם אם יש אדג׳ים הפוכים במקומם ומוסיפים אותם לרשימה.

מחברים את האותיות בזוגות — לכל שתי אותיות יוצרים מילה אחת. כך במקום לזכור הרבה אותיות, זוכרים בערך שש מילים לאדג׳ים. את המילים מחברים לסיפור דמיוני: ככל שמדמיינים את התמונות ברור וחזק יותר, קל יותר לזכור את המילים ואת הסדר.

בזמן בניית הסיפור שמים אצבע על החלקים שכבר נכנסו לשרשרת, כדי לדעת מה נפתר ומה נשאר. יוצרים סיפור אחד לאדג׳ים וסיפור נוסף לפינות — הסיפור של הפינות קצר יותר, כי יש פחות פינות.

האלגוריתם השלישי הוא אלגוריתם הפריטי — ולא תמיד צריך אותו. בודקים אם מספר האותיות באדג׳ים ובפינות זוגי או אי-זוגי. השניים חייבים להתאים: שניהם זוגיים או שניהם אי-זוגיים — אם לא, יש טעות בזיכרון או במעקב.

שניהם זוגיים? אין פריטי. שניהם אי-זוגיים? מבצעים את אלגוריתם הפריטי בין פתרון האדג׳ים לפתרון הפינות.

פתרון בעיניים עצומות דורש הרבה אימונים. מתחילים בנפרד — אדג׳ים בלבד ופינות בלבד, ולא מפתירה מלאה: מתרגלים שני חלקים, עוצמים עיניים ובודקים אם נפתרו נכון. אחרי שמצליחים עוברים לארבעה חלקים וממשיכים בקפיצות של שניים — כי כל שתי אותיות יוצרות מילה אחת.

כשמרגישים יציבים באדג׳ים ובפינות בנפרד — משלבים אותם לפתירה מלאה של הקוביה.